עבודה בחומר היא סימבולית לתהליכים אלכימיים

המתרחשים בנפש ולכן יכולה לייצר הזדמנות להתבוננות פנימה.

​

סטודיו

המקום הפיסי שבו מתרחש תהליך היצירה. “מקום” הוא שם נרדף לאלוהים, לכן יש חשיבות גדולה ליצירת “מרחב יצירה” פנימי וחיצוני. במרחב היצירה ניתן לברוא כלים, פסלים, הגיגים ורעיונות מתוך חרות ושלווה.

​

הגלגל

כמו המנדלה, מסמל את האינטגרציה של הנפש. כשם שרק כאשר החומר ממורכז ניתן ליצור ממנו כלי יציב, כך יציבות פנימית מושגת לאחר עבודה על תהליכי מירכוז.רחשי הסיבוב של הגלגל תוך כדי עבודת מירכוז ללא מאמץ מהווים סוג של מדיטציה : התכנסות פנימה והתבוננות.

​

חומרי גלם

חימר, מים, חלקיקי מתכת, זכוכית, צבעים ועוד ועוד מהווים את החומרים מהם נוצרת העבודה. המוצר המוגמר מורכב מכל החלקים שבנו אותו, אך איכויותיו שונות לחלוטין מסך כל מרכיביו. כך גם התהליך הנפשי.

​

“אודך
שבראת את עולמי מחוטים
שנצים, כפתורים, סחורה בת יום
רעיונות שווים לכל נפש – ואף על פי כן או
בגלל כן ראיתי בזוטות הללו –
את פניך.”

זביגנייב הרברט, 2000

 

תנור

המקום בו הכלים נשרפים ומקבלים את צורתם הסופית. תהליך השריפה נמשך יממה בקרוב, שבמהלכו אין שליטה על מה שקורה בפנים. עשינו כמיטב יכולתינו על מנת שהתוצאות תהיינה כפי שצפינו, ועתה, כל שנדרש מאיתנו הוא סבלנות. לעיתים התוצרים הם בהתאם לתכנון, לעתים מאכזבות ובמקרים מסוימים אף מפתיעות לטובה.

​

השהייה של הכלים בתנור מקבילה לסמל האלכימי של המיכל. המיכל מאפשר לחומרים להבשיל, להתהוות ולהשביח. במיכל מתקיים ההיבט המכיל, שומר ומגונן וגם ההיבט הטרנפורמטיבי שדוחף לשינוי, להתפתחות ולמימוש של הפוטנציאל הגלום בו.

התנור עשוי להוות סימבול להתבשלות של חומרים בתת מודע לקראת התהוות חדשה.

​

תהליכי יצירה

העבודה בסטודיו מהווה הזדמנות להתבונן בתהליכי יצירה פנימיים : במניעים ליצור, בעכבות . היא מאפשרת לבחון מה קורה לנו בפער שבין התכנון לביצוע, להתבונן בתגובה שלנו להצלחה, ובדרך שאנו מתמודדים עם אכזבות.

העבודה מאפשרת להתמודד עם ביקורת פנימית, פרשנויות חיצוניות ודעתם של הצופים על עבודתינו. היא מלמדת אותנו משמעת, צניעות והתמדה.

והעיקר היא מלמדת אותנו כמה חשוב ליצור כמו ילדים – מתוך חדווה, זרימה ושכחת עצמנו.